שיטות הטיפול

המושג "פסיכותראפיה" חובק בתוכו מגוון של שיטות, שמטרתן לסייע לאנשים הסובלים מבעיות רגשיות לשנות את התנהגותם, מחשבותיהם ורגשותיהם, כך שיוכלו לפתח דרכים יעילות יותר להתמודדות עם לחצים ועם אנשים אחרים. ישנם פסיכותרפיסטים המאמינים שהאדם יוכל לשנות את התנהגותו רק אם יבין את המניעים וההתלבטויות הלא-מודעים של עצמו (למשל, הפסיכולוגים הדינאמיים). אחרים מאמינים, שכדי להתמודד טוב יותר עם הבעיות, לא תמיד הכרחי לחקור את הגורמים שהביאו להתפתחותן (למשל, פסיכולוגים התנהגותיים וקוגנטיביים-התנהגותיים).

מחקרים הראו כי למרות ההבדלים בין הגישות, השיטה בה משתמש המטפל אינה חשובה כמו הקשר שאתם יוצרים עמו. מאחר והקשר כה חיוני להצלחת הטיפול, חשוב ביותר למצוא מטפל שתוכלו להתחבר אליו ולתת בו אמון. 

בעבודתי אני משתמשת בשתי הגישות הפופולאריות ביותר כיום בטיפול הנפשי: הגישה הפסיכולוגית הדינאמית והגישה הקוגניטיבית-התנהגותית.

הגישה הפסיכולוגית הדינאמית

הגישה הפסיכולוגית הדינאמית מדגישה את החשיבות של תובנה ומודעות לכוחות הלא-מודעים המשפיעים עלינו. זהו שם כולל לכמה זרמים בפסיכולוגיה, שהתפתחו משיטת הטיפול של זיגמונד פרויד, שנקראת "פסיכואנליזה". בשיטה זו המטופל מעלה תכנים לא-מודעים למודע, בעידוד המטפל, שמנתח ומפרש את המילים וההתנהגויות של המטופל.

ההנחה הבסיסית היא שלכל אחד יש חלק לא-מודע באישיותו, בו נמצאים רגשות ותכנים שמכאיב מדי להתמודד עמם ישירות. לכן אנשים מסגלים לעצמם מנגנוני הגנה (למשל: הכחשה, השלכה, היפוך), שמגנים עליהם מפני מודעות לרגשות מכאיבים אלה. הפסיכולוגיה הדינאמית מניחים שפעמים רבות מצוקה נובעת מכך שההגנות כבר אינן יעילות, ואף מזיקות. בטיפול מנסים לחשוף אותן, מתוך ההנחה שמרגע שהאדם מודע למה שבאמת קורה מבפנים, הרגשות יכאיבו פחות.

הטיפול הפסיכולוגי הדינאמי כיום עוסק גם בחוויות של ריקנות, חוסר משמעות, היעדר כיוון וזיוף, ובתהליכים שעל האדם לעבור כדי להרגיש חיוניות ואותנטיות. חלק משמעותי מהטיפול הוא המפגש בין המטפל למטופל, והקשר שנוצר ביניהם. ההנחה היא שסוג הבעיות והקונפליקטים עמם מתמודד המטופל בחייו, יבואו לידי ביטוי גם בקשר שנוצר עם המטפל.
חדר הטיפול מהווה מעין מעבדה, בה ניתן לחקור ולהבין בצורה חיה, אך בטוחה, את הדפוסים שמאפיינים את המטופל. התובנה המתגבשת מסייעת בפתרון הקונפליקטים והבעיות שהובילו לפנייה לטיפול.

כאשר הבעיות שהובילו לפנייה לטיפול קשורות בזהות אישית, בבדידות, בקשיים ביצירת קשר זוגי, בדימוי עצמי וכדומה, סביר להניח שהטיפול המתאים בהן הוא הטיפול הפסיכולוגי הדינאמי. טיפול יעיל בבעיות מסוג זה לרוב ידרוש תהליך עמוק וממושך יותר (מספר חודשים ואף יותר), כיוון שמדובר בבעיות מושרשות, סימפטומים חוזרים ודפוסי חשיבה שהתקבעו לאורך שנים.

הגישה הקוגניטיבית - התנהגותית

גישה זו מדגישה את השפעתה של החשיבה על רגשותינו ומעשינו. לפי גישה זו, הדרך בה האדם מעריך ומנתח את מצבו, היא זו המשפיעה על המצב הרגשי, יותר מהאירועים או האנשים בחיים. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי מתאים לרוב לבעיות ממוקדות, המשפיעות על תחום צר בחיים, למשל, חרדה חברתית, חרדת בחינות, פוביות שונות, ועוד. בעיות מסוג זה ניתנות לטיפול בגישה ממוקדת בטווח זמן קצר יחסית, מפגישות אחדות ועד חצי שנה.

הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי יתמקד בבעיה המרכזית המעיקה על המטופל, ומתן תרגילים וכלים מעשיים לפתרון הסימפטום המעיק. בטיפול לומדים לשנות את דפוסי המחשבה הגורמים לחרדה לא רציונאלית או להתנהגות הכפייתית. זה יכול להיעשות באמצעות שיטות הרפיה או מחשבות חיוביות, או באמצעות חשיפה מבוקרת והדרגתית למקור הפחד.

אני מאמינה שברוב המקרים הסתפקות בפתרון הסימפטום תוביל לחזרתו בשלב אחר בחיים. לכן כדאי להתייחס, עם התקדמות הטיפול, גם למקור הבעיה.