top of page

טיפול פסיכודינאמי

הגישה הפסיכולוגית הדינאמית מדגישה את החשיבות של תובנה ומודעות לכוחות הלא-מודעים המשפיעים עלינו. זהו שם כולל לכמה זרמים בפסיכולוגיה, שהתפתחו משיטת הטיפול של זיגמונד פרויד, שנקראת "פסיכואנליזה". בשיטה זו המטופל מעלה תכנים לא-מודעים למודע, בעידוד המטפל, שמנתח ומפרש את המילים וההתנהגויות של המטופל.

ההנחה הבסיסית של הגישה הדינאמית היא שלכל אחד יש חלק לא-מודע באישיותו, בו נמצאים רגשות ותכנים שמכאיב או מפחיד מדי להתמודד עמם ישירות. לכן אנשים מסגלים לעצמם מנגנוני הגנה (למשל: הכחשה, השלכה, היפוך), שמגנים עליהם מפני מודעות לרגשות מכאיבים אלה. הפסיכולוגיה הדינאמית מניחים שפעמים רבות מצוקה נובעת מכך שההגנות כבר אינן יעילות, ואף מזיקות. בטיפול מנסים לחשוף אותן, מתוך ההנחה שמרגע שהאדם מודע למה שבאמת קורה מבפנים, הרגשות יכאיבו פחות.

הטיפול הפסיכולוגי הדינאמי כיום עוסק גם בחוויות של ריקנות, חוסר משמעות, היעדר כיוון וזיוף, ובתהליכים שעל האדם לעבור כדי להרגיש חיוניות ואותנטיות. חלק משמעותי מהטיפול הוא המפגש בין המטפל למטופל, והקשר שנוצר ביניהם. ההנחה היא שסוג הבעיות והקונפליקטים עמם מתמודד המטופל בחייו, יבוא לידי ביטוי גם בקשר שנוצר עם המטפל. חדר הטיפול מהווה מעין מעבדה, בה ניתן לחקור ולהבין בצורה חיה, אך בטוחה, את הדפוסים שמאפיינים את המטופל, ואת סוג הקשרים שהוא יוצר. התובנות המתגבשות מסייעות בפתרון הקונפליקטים והבעיות שהובילו לפנייה לטיפול.

כאשר הבעיות שהובילו לפנייה לטיפול קשורות בזהות אישית, בבדידות, בקשיים ביצירת קשר זוגי, בדימוי עצמי וכדומה, סביר להניח שהטיפול המתאים ביותר עבורן הוא הטיפול הפסיכולוגי הדינאמי. טיפול יעיל בבעיות מסוג זה לרוב ידרוש תהליך עמוק וממושך יותר (מספר חודשים ואף יותר), כיוון שמדובר בבעיות מושרשות, סימפטומים חוזרים ודפוסי חשיבה שהתקבעו לאורך שנים.

bottom of page